"חיים של אדם הם ברק של אור בתוך החשיכה"  לואי פרדינדד סלין כיצד נספר סיפור? ישנן דרכים רבות לספר סיפור. האם הצורה משפיעה על התוכן? האם התוכן מכתיב את הצורה? האם בכלל מדובר בשני דברים נפרדים? הספר מעוף היונה מאת יובל שמעוני מאתגר את השאלות הללו וגם מספר סיפור יפה, מרתק. הספר בנוי משני סיפורים … המשך לקרוא מעוף היונה

"יערות עלו באש אבל הם קלעו ידים על צאוור כמו זרי ורדים אנשים נסו למקלטים - הוא אמר כי לרעיתו שער בו אפשר להסתתר מכסים בשמיכה אחת לחשו מילים חסרות בושה מזמור הנאהבים כשהיה רע מאוד קפצו אל העינים שמנגד וסגרו אותן חזק כל כך חזק שלא הרגישו באש אשר הגיעה עד הריסים עד הסוף … המשך לקרוא אלגיה לעת פרידה

הו פטגוניה, פטגוניה...אני לא זוכר בן כמה הייתי כשקראתי בפעם הראשונה את ילדי רב-החובל גרנט (בטח בן עשר או אחת-עשרה) אבל אני זוכר את טעמה המתוק של המילה: פטגוניה, מילה שהיא קסם, מילה שהיא הרפתקאה. ברגע שעלתה המילה על שפתי ידעתי שאגיע לשם, למרחבי האין חקר של דרום אמריקה. בילדותי היתה היבשת הדרומית משאת נפש, … המשך לקרוא פטגוניה

"הישיבה באפס מעשה כרוכה בעבודה קשה" אוסקר ווילד האם בטלה היא פשע? האם עצלות היא מחלה? בחברה המודרנית התשובה לשתי השאלות היא כן, התרבות בה אנו חיים מקדשת את המעשה, את הפעולה, את התנועה. אי עשיה, בטלה ועצלות הן תופעות מגונות. טום הודג'קינסון מציע מבט אחר על העולם, עולם שבו בטלה היא חופש, שבטלה פרושה לחיות את … המשך לקרוא אלוף בטלות

כשהייתי בן חמש-עשרה התאהבתי, התאהבתי בארץ אחרת, באירלנד. התאהבתי באירלנד בזכות ספר לא עבה: "דאבלינאים" של ג'יימס ג'ויס. דווקא ג'ויס שתיעב את אירלנד גרם לי להתאהב בה. הרומנים הגדולים של ג'ויס נחשבים לפסגת יצירתו (ולפסגת הספרות בכלל) אבל בגיל חמש-עשרה כשקראתי בפעם הראשונה (מבין עשרות) את "דאבלינאים" הבנתי למה אני אוהב לקרוא, למה אני אוהב … המשך לקרוא אירלנד

"אנחנו צריכים אמר האריס, שינוי" . כך נפתח שלושה גברים בבומל מאת ג'רום ק. ג'רום. הספר שיצא לאור באנגליה בשנת 1900 ומתאר את מסעם של המחבר ושני ידידיו ג'ורג' והאריס ברחבי גרמניה של סוף המאה ה-19. ג'רום מחברו של הספר האלמותי שלושה בסירה אחת (גם שם בכיכובם של ג'ורג' והאריס) מתאר בסרקזם ובהומור את מפגשם … המשך לקרוא שינוי…

"תלמיד תיכון מרמאללה קולע כל הלילה חלות במאפיה יהודית. ינץ אור ששי חלי שבעתיים בטרדת התכונה לקדש. יבוא האוטו של המאפיה בעל הדלתות האוטומות, ששבלת מלכסנת נחתכת עליו כשהן נפתחות. החלות לוהטות וחורכות את כפותיו.הוא תופס וזורק, נפטר מאחת ושוב מתגלגלת אחרת, מבריקה מביצה, זהבת שמשמין. צפרים שרות מגגות הרעפים ומעל מטעי השקדים. הילדים שבחופש … המשך לקרוא דודי השופט המחוזי דורבן